בדיקת לחץ תוך עיני, מיפוי קרנית, צילום קטרקט

בדיקת לחץ תוך עיני, מיפוי קרנית, צילום קטרקט

בדיקת לחץ תוך עיני, מיפוי קרנית, צילום קטרקט

►מפוי קרנית-

מהי בדיקת מיפוי קרנית?

מיפוי קרנית (Corneal Topography) – הוא מכשיר הדמיה למבנה החיצוני של העין- הקרנית. הקרנית אחראית לרוב כוח התשבורת של העין ולכן בעל חשיבות מכרעת באשר לאיכות התמונה שיראה המטופל.

באופטיקה איי סי נהריה בדיקה זו היא שגרתית לכל מטופל המרכיב ע"מ או עם חשד לשינוי בקרנית.

המפה המתקבלת ממחישה גם בצורה תלת ממדית את מבנה הקימורים השונים של הקרנית בצורה יוצאת דופן בדיוקה על ידי מדידה באלפי נקודות שונות בקרנית. זאת בשונה ממכשיר הבדיקה שהיה נהוג עד היום (Keratometry), שמדידתו הסתמכה על ארבע נקודות בלבד.

תהליך המדידה אורך שניות ואינו פולשני (ללא מגע עם העין).

המפה מסייעת רבות באיבחון

  • ליקויים ומחלות קרנית כגון קרטוקונוס (Keratoconus), Pellucid Marginal Degeneration   
  • תכנון ניתוחי תשבורת להסרת משקפיים כגון  LASIK, IntraLASIK, PRK, LASEK, RK, AK.  
  • התאמת מבנה עדשות מגע בדיוק רב לקרנית המטופל.
  •  התאמה של עדשות מגע ה"מורידות מספר"/"מסירות משקפיים" (Orthokeratology) והתאמת עדשות מיוחדות כגון עדשות סקלרליות (Scleral ....(Lenses

תוצאת תמונה עבור מיפוי קרנית ×ª×ž×•× ×” קשורה

 

►בדיקת לחץ תוך עיני-

מהי בדיקת לחץ תוך עיני?

לחץ תוך עייני (Intraocular Pressure) הוא הלחץ הנוצר מנוזל (Aqueous Humour) המופרש לתוך גלגל העין.

הלחץ הוא למעשה ההפרש בין הנוזל המיוצר לתוך החלק הקדמי בגלגל העין לבין הניקוז של אותו נוזל מהעין.

לחץ תוך עייני גבוה יגרום למחלת הברקית (Glaucoma). לחץ הנחשב נורמאלי הוא בין  mm/Hg10-21ערכים אילו אינם מבטיחים העדר גלאוקומה כפי שערכים גבוהים מאילו אינם ערבים להמצאות המחלה.

הלחץ המוגבר גורם לתמותה של שכבת סיבי העצב (Nerve Fiber Layer) ברשתית העין. כתוצאה מכך שדה ראייה נפגע עד למצב שמוגדר עיוורון, בשלבים המתקדמים של המחלה.

מכאן, שאיתור ואבחון מוקדם של המחלה היא המטרה העיקרית!

קיימים מכשירים רבים המודדים את הלחץ התוך עייני – הנפוץ מכולם הוא מכשיר הגולדמן (Goldmann Tonometr).כיוון שהמכשיר נוגע בעין של המטופל, יש להזליף לעין טיפות הרדמה לפני הבדיקה.

המכשיר עמו אני משתמש כשגרה באופטיקה איי סי, הוא מכשיר מעט שונה הנקרא Air Puff Tonometer, הנושף אוויר אל העין של המטופל ומודד את הלחץ על פי האוויר החוזר אל המכשיר. מכאן שאין מגע עם העין (Non-Contact Tonometry) ואין צורך להרדים את העין לפני הבדיקה.

חשוב לציין כי מדידת הלחץ אינה המדד העיקרי לאבחון המחלה ולשם כך אני מפנה את המטופל למומחה גלוקומה כאשר מתעורר החשד במהלך הבדיקה.

בדיקות נוספות שיבוצעו לאיתור המחלה:

  • בדיקת שדה ראייה (Visual Field Test) – האם קיימים חוסרים בשדה הראייה (Scotoma) של  המטופל.
  • ראש עצב הראייה (Optic Nerve Cupping)- כמה מסיבי העצב איבד עצב הראייה. נבדק באמצעות מכשיר הנקרא Ophthalmoscope
  • Gonioscopy- עדשה מיוחדת, המוצמדת לעין על מנת לראות את זווית העין, דרכה מתנקז הנוזל מהעין.

יש חשיבות רבה לבדיקות אשר יאתרו את המחלה בשלביה   המוקדמים ממספר סיבות:

  • המטופל לא חש במחלה, אלא לאחר שנוצר נזק בלתי הפיך כתוצאה ממנה.
  • ניתן לאתר את המחלה ולטפל בה לפני שנוצרים נזקים בלתי הפיכים.
  • Optical Coherence Tomography (OCT)- מכשיר סריקה לקרקעית העין (הרשתית ועצב הראייה).
    תוצאת תמונה עבור ‪non contact tonometer‬‏ 

► קטרקט-

קטרקט (ירוד) הוא מצב שכיח שבו מופיעה בעדשת העין עכירות שמפריעה לראייה. בעין בריאה העדשה, שממקדת את קרני האור, שקופה לחלוטין, וכך מתקבלת תמונה חדה וברורה. בעין שהתפתח בה קטרקט גורמת העכירות בעדשה להפרעה בראייה. זו הולכת ומחמירה ככל שהעכירות בולטת יותר.

מהן הסיבות להופעת קטרקט?

  • גיל מתקדם- הוא הסיבה השכיחה ביותר להופעת קטרקט. התפתחות קטרקט היא תופעה נורמלית המופיעה בדרך כלל בין גיל 60 לגיל 70, אולם היא יכולה להופיע אף מוקדם יותר.
  • שינויים מטבוליים- סכרת מחלות מטבוליות והפרעות תזונתיות. מחלות מטבוליות נגרמות עקב חוסר באנזים כזה או אחר האחראי לפירוק חומרים בגוף. חוסר באנזים גורם לרוב להצטברות מוגזמת של החומר ברקמות הגוף השונות.
  • חבלות ישירות בעין.
  • קטרקט מולד - לרוב עקב סיבה גנטית.
  • תרופות שניתנו בכדורים או בטיפות ישירות לעין, כמו סטרואידים.
  • חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה עלולה לגרום להופעת קטרקט בגיל צעיר יותר.

מהם הסימנים האופייניים של קטרקט?

עכירות קלה מאוד של העדשה לעיתים אינה מורגשת. עכירות משמעותית גורמת לשינויים בראייה כמו סנווּר, ראייה מטושטשת שהולכת ומחריפה, ירידה ביכולת הראייה בלילה, צורך תכוף בהחלפת המשקפיים, ראייה כפולה בעין אחת, צורך בתאורה חזקה לקריאה, שינוי בראיית צבעים (התמונה נעשית חומה יותר). באמצעות בדיקה יכול רופא עיניים לאבחן ירידה בחדות הראייה, עכירות בעדשה וקושי לראות את קרקעית העין.

איך מטפלים בקטרקט?

אם הקטרקט אינו מפריע למטופל בשגרת חייו, לרוב ניתן להסתפק במעקב בלבד. במקרים מסוימים יכולה החלפת משקפיים כל כמה חודשים לאפשר דחייה של הניתוח לזמן מה. בשלב מתקדם יותר, כשהירידה בחדות הראייה פוגעת בשגרת חייו של המטופל, וכאשר הבעיה אינה נפתרת באמצעות החלפת המשקפיים, מומלץ לשקול ניתוח להסרת הקטרקט.

האם לא כדאי לחכות עד שהקטרקט יהיה "בשל"?

מומלץ לא להמתין "עד שהקטרקט יהיה בשל" (ההמלצה הזאת הייתה נהוגה בטכניקות הישנות של הסרת הקטרקט) אלא לנתח עם הופעת ההפרעה לראייה. ניתוח הקטרקט בשלביו המאוחרים מסובך יותר מהבחינה הטכנית וכרוך בשכיחות גבוהה יותר של סיבוכי הניתוח ובהחלמה איטית יותר של העין מהניתוח.

מה עושים כשיש קטרקט בשתי העיניים?

במקרים רבים מופיע קטרקט בשתי העיניים, ולכן צריך לנתח את שתיהן. למעט במקרים מיוחדים, מקובל לנתח כל עין בנפרד, ולרוב תנותח קודם העין שבה הקטרקט מתקדם יותר. ניתן לנתח את העין השנייה לאחר החלמה מלאה מהניתוח של העין הראשונה, בדרך כלל בתוך כמה שבועות.

אילו בדיקות צריך לעבור לפני ניתוח קטרקט?

לפני שמחליטים על ניתוח, צריך להיבדק אצל רופא המשפחה וכן אצל רופא עיניים. רופא המשפחה בודק את תפקודו ואת בריאותו הכלליים של המטופל. הוא גם מתייחס בבדיקתו לאפשרויות ההרדמה, על אף ש־95% מניתוחי הקטרקט נעשים בהרדמה מקומית. ההמלצה של רופא המשפחה תינתן בהתחשב במצבים הבאים:

  •  נתוח מעקפים אוטם לב, אירוע מוחי- או כל ניתוח גדול אחר. אם אלה אירעו בחצי השנה האחרונה יש צורך לדחות את הניתוח.
  • מחלות שעלולות להפריע למנותח לשכב במהלך הניתוח, כמו מחלות של מערכת הנשימה אי ספיקת לב מחלות של מערכת העצבים ומחלות של עמוד השדרה.
  • לחץ דם גבוה-לא מאוזן.
  • מחלות שעלולות למנוע את האפשרות לניתוח בהרדמה מקומית כמו קשיי תקשורת, מחלות נפש וליקוי שכלי התפתחותי.
  • הפרעות קרישה, בעיה בשיעור הטסיות בדם, טיפול בתרופות נוגדות קרישה כמו אספרין ו וקומדין : 
  • רגישות ידועה לתרופות להרדמה מקומית, לתרופות אנטיביוטיות ולחומרי חיטוי (פולידין).

רופא העיניים יעשה בדיקת עיניים מלאה כדי לשלול מחלות אחרות הגורמות לירידה בראייה וכדי לוודא שאכן מדובר בקטרקט. נוסף על כך הוא ימדוד את תשבורת העין (רפרקציה), את קמירות הקרנית (קרטומטריה) ואת אורך גלגל העין כדי לקבוע את כוחה האופטי של העדשה המלאכותית שתושתל במהלך הניתוח.

מהן השיטות השונות לביצוע הניתוח?

  • פאקואמולסיפיקציה. זוהי השיטה המקובלת והמתאימה לרוב המוחלט של המקרים. בשיטה הזאת נעשה שימוש במכשיר שמפרק את גרעין העדשה בוויברציות על־קוליות ושואב את חלקיו. הטכניקה הזאת מאפשרת להוציא את הקטרקט דרך חתך מזערי הנסגר לאחר הניתוח - לרוב ללא צורך בתפרים.
  • ניתוח קטרקט בלייזר. בשיטה הזאת נעשים חלק מהחתכים וכן החיתוך הראשוני של הקטרקט בעזרת לייזר. המשך הניתוח נעשה בפאקואמולסיפיקציה רגילה. תוצאותיו של ניתוח קטרקט בלייזר אינן שונות מתוצאותיו של ניתוח פאקואמולסיפיקציה רגיל.
  • מינינוק. זוהי שיטה שבה מוציאים את גרעין העדשה בשלמותו ואחר כך שואבים את רקמת העדשה שסביבו. הטכניקה הזאת אינה תלויה בשימוש במכשיר אך מחייבת חתך מעט יותר ארוך (בין 4 ל־5 מילימטרים). הסגירה מחייבת לרוב שימוש בתפרים. בשיטה הזאת משתמשים רק במקרים של קטרקט מתקדם ביותר, כאשר צפוי קושי טכני בשימוש בשיטת הפאקואמולסיפיקציה.

אילו עדשות משתילים בניתוח?

ברוב הניתוחים מושתלת עדשה רכה שמתקפלת ומוכנסת דרך חתך שקטן מ־3 מילימטרים. עם הכנסתה נפתחת העדשה ולאחר מכן שם אותה המנתח במקומה. בדומה לעדשות משקפיים, גם העדשות התוך־עיניות הן מסוגים שונים:

  • עדשות מונופוקליות. אלה הן העדשות המושתלות ברוב מקרי הקטרקט. העדשות האלה מאפשרות ראייה חדה למרחק מסוים, למשל לראייה מרחוק. ראייה למרחקים אחרים דורשת משקפיים, למשל משקפי קריאה.
  • עדשות מולטיפוקליות. העדשות האלה מאפשרות ראייה טובה גם לרחוק וגם לקרוב, אולם משיקולים טכניים אינן מתאימות לכל מטופל. השתלת עדשות מולטיפוקליות דורשת הערכה טרום־ניתוחית הכוללת בדיקות נוספות ובהן מיפוי קרנית וצילום OCT של מרכז הראייה ברשתית.
  • עדשות טוֹריוֹת. אלה הן עדשות המסוגלות לתקן עיוות מסוג "צילינדר" במטופלים בעלי צילידר גבוה בקרנית. גם העדשות האלה אינן מתאימות לכל מטופל שיש לו צילינדר ודורשות הערכה טרום־ניתוחית הכוללת גם מיפוי קרנית. העדשות האלה מוזמנות בדרך כלל בהתאמה אישית.

איך מטפלים בעין אחרי הניתוח?

המעקב לאחר הניתוח כולל בדיקת העין למחרת הניתוח, בדיקת ביקורת שבוע לאחר מכן ובדיקה חודש לאחר הניתוח. התאמת משקפיים אינה מומלצת לפני סיום המעקב הראשוני הזה. הטיפול בעין יהיה על פי ההמלצות הבאות:

  • לרוב שמים מגן פלסטיק על העין המנותחת ביממה הראשונה שלאחר הניתוח. במקרים מסוימים חובשים את העין המנותחת עד לביקורת הראשונה.
  • טיפול אנטיביוטי ואנטי דלקתי מקומי בטיפות.
  • במקרה הצורך - טיפול נוגד כאב (אנלגטי) מקומי בטיפות

טיפול בטיפות להפחתת הלחץ התוך־עיני. הטיפות האלה אינן ניתנות באופן שגרתי לאחר הניתוח, אלא רק במקרים שבהם עלה הלחץ התוך־עיני לאחר הניתוח. בחולי גלאוקומה שכיח יותר לראות עלייה של הלחץ התוך־עיני לאחר הניתוח

תוצאת תמונה עבור בדיקת קטרקט  ×ª×ž×•× ×” קשורה

 

כתבות נוספות

בדיקת עיניים
בדיקת עיניים
12 ספט

בדיקת עיניים תחום רפואת העין בכלל, ותחום בדיקות העיניים בפרט, התקדמו באופן ניכר בשנים האחרונות...

פרטים נוספים
קטרקט
קטרקט
16 אפר

קטרקט (ירוד) הוא מצב נפוץ שבו מופיעה עכירות בעדשת העין ומפריעה לראייה. הטיפול בקטרקט הוא באמצעות ...

פרטים נוספים
בדיקת עיניים חינם לרוכשים משקפיים ועדשות מגע
בדיקת עיניים חינם לרוכשים משקפיים ועדשות מגע
06 יוני

בדיקת עיניים חינם לרוכשים משקפיים ועדשות מגע

פרטים נוספים
משקפי ראיה חינם בהסדר עם קופת חולים כללית ומאוחדת
משקפי ראיה חינם בהסדר עם קופת חולים כללית ומאוחדת
06 יוני

כללית אופטיק ילדים עד גיל 18 (לא כולל), המבוטחים בתוכנית כללית מושלם פלטינום, זכאים למשקפי ראיה ...

פרטים נוספים
התאמת משקפיים ועדשות מגע מכל הסוגים
התאמת משקפיים ועדשות מגע מכל הסוגים
06 יוני

►התאמת עדשות מגע   באופטיקה איי סי נהריה, אנו מתמחים בהתאמת עדשות מגע מכל הסוגים. ההון הא...

פרטים נוספים
הכנת משקפיים במקום תוך 10 דקות
הכנת משקפיים במקום תוך 10 דקות
06 יוני

הכנת משקפיים במקום נשברו לכם המשקפיים !!! זקוקים למשקפיים דחוף הפתרון אצלנו ..... בחנות ...

פרטים נוספים
האור הכחול
האור הכחול
17 מרץ

עדשה עם הגנה מובנית עם התקדמות הטכנולוגיה האור המלאכותי סובב אותנו יותר ויותר. קיימת הבנה כי עינ...

פרטים נוספים
הנפקת רישיון בינלאומי הנפקת טופס ירוק
הנפקת רישיון בינלאומי הנפקת טופס ירוק
06 יוני

רשיון נהיגה בינלאומי: רישיון נהיגה בינלאומי נועד להסדיר את תוקפה החוקי של נהיגה במדינה אחרת מזו ...

פרטים נוספים
גלאוקומה
גלאוקומה
17 מרץ

מה זה? גלאוקומה היא קבוצה של מחלות שבהן מתרחשת פגיעה בעצב הראייה. הפגיעה הזאת עלולה לגרום לעיוור...

פרטים נוספים